נאיף ואח' נ' "סלאמה" - שירותי דרך בע"מ ואח'

החלטה

בעניין: בקשה להזמנת עד ללא הגשת תצהיר.

ביום 4/2/2012 הוריתי על הגשת כל עדויות הצדדים באמצעות תצהירי עדות ראשית (התובעים בתוך 45 יום). התובעים ביקשו להאריך את המועד להגשת תצהירים מטעמם עד ליום 3/4/12 ונעתרתי לבקשתם. תצהירי התובעים הוגשו לבית המשפט ביום 4/4/12, אולם הומצאו לנתבעים ביום 16/5/12.

ביום 21/6/12 הגישו התובעים בקשה לזימון עד, רו"ח המשיבה 1 לשעבר, אשר סרב לתת תצהיר מטעמם. לבקשה לא צורף תצהיר אולם, צורף לה מכתבו של העד מיום שזימונו מבוקש, מיום 4/3/12, אשר מאשר ומסביר את סירובו לתת תצהיר ומודיע, כי אם יזומן לתת עדות בבית המשפט יתייצב.

התיק קבוע לשמיעת כל ראיות הצדדים ליום 12/7/12.

הנתבעים מבקשים לדחות את הבקשה וטוענים שיש בזימון העד ללא הגשת תצהיר מטעמו כדי להעניק לתובעים יתרון דיוני בלתי הוגן, שינוי בסדר הבאת הראיות ומניעת אפשרות להתכונן לחקירה נגדית. המסמכים שהתובעים מבקשים מהעד להביא עימו לא גולו בתצהיר גילוי מסמכים ואין לאפשר הצגתם. הבקשה איננה נתמכת בתצהיר. הבקשה הוגשה זמן קצר לפני שמיעת הראיות וזמן רב לאחר שנודע לתובעים על סירובו של העד למסור תצהיר.

בתשובה לתגובה הפנו התובעים לע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כו (3) 477, שם נקבע כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום", הדגישו את חשיבות העדות של מי שערך את ספרי החשבונות של הנתבעת 1 לצורך ברור האמת ועשיית הצדק והפנו לכך שהמסמכים שהתבקש העד להביא עימו הם מסמכים של המשיבה 2 עצמה.

דיון והכרעה

אכן, מתן רשות לתובעים להביא מטעם עד, ללא הקדמת עדותו בתצהיר, מלבד היותה שינוי בסדר הבאת הראיות, היא אף מונעת מהנתבעים להתכונן לחקירתו הנגדית. הפתעות אינן פסולות, כאשר קיימת הדדיות, כל צד רשאי להפתיע את רעהו ושני הצדדים ניצבים בפני אותו קושי. פגיעה בהגינות הדיונית עלולה לגרום עוול לצדדים האחרים ולפגוע באפשרותם להגן על עצמם. והדברים נכונים אף לגבי גילוי מסמכים.

יפים לעניין זה דברים שנאמרו בע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"מ מו (3) 738.

"דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפנייה לבתי-משפט היא מזכויות היסוד של האדם. ואולם, משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם.

והטעם לדבר?

וראה גם דברי כבוד השופט אלייקים רובינשטיין ברע"א  2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין

"... ניתן לדבוק בצדק דיוני, שכן שני צדדים הם למשפט, וההגינות מחויבת כלפי שניהם. בשעתו כתב השופט עציוני - אל מול דבריו הנודעים של השופט ברנזון בהלכת ששון (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כו(3) 477, 479) כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום" - כהאי לישנא: "אמנם אין הפרוצדורה מיטת סדום, אך גם מזרן סתם אין היא, שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320, 325; על פרוצדורה אזרחית בכלל, ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט)).

בשעתו נזדמן לי לכתוב, ברשימה לכבוד פרישתו של השופט ש' לוין, "על דין אמת וסדר דין אמת, דברים לכבוד המשנה לנשיא בבית המשפט העליון, השופט ד"ר שלמה לוין עם פרישתו" (המשפט ט' (תשס"ד) 501, עמ' 502-501):

"אכן, יש המקלים ראש במידת מה בסדרי הדין מתוך תפיסת עולם שלפיה מסגרות 'פורמליסטיות' מכבידות על עשיית הצדק. אך הצדק צריך להיעשות לכל הצדדים, לא רק למי שסדרי הדין אינם נוחים לו, וסדרי הדין הם המרכבה לכך. המקל ראש בהם טועה..."

עם זאת, בשלב זה של ההליכים, כאשר טרם נשמעו עדיין ראיות בתיק והנתבעים טרם הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, ניתן לרפא את הפגם מבלי לפגוע בזכויות הדיוניות של הנתבעים יתר על המידה.

על כן, אני מתיר לתובעים לזמן את העד מר ג'בריס אוסאמה גמיל מאעבלין לישיבת בית המשפט הקבועה ליום 12/7/12, אך זאת בתנאים המפורטים להלן.

התובעים ימציאו את הזימון לעד במסירה אישית, ללא דיחוי. בהיעדר אישור מסירה כדין שלח הזימון לעד, ואם לא יתייצב העד לדיון, לא יותר עוד לתובעים לזמן את העד.

בטרם הנפקת זימון לעד וכתנאי לכך, יפקידו התובעים בקופת בית המשפט סך של 2,000 ₪ להבטחת הוצאות העד.